הילד השני (וגם אלה שאחריו)

צילום : ברק דנין

בילד/ה הראשון סידרנו חדר, השתתפנו בקורסי הכנה ללידה, הצטלמנו לאלבום הריון, עשינו יוגה, אכלנו נכון, נשמנו ונשפנו ללא לאות. את הילד השני כבר עשינו על הדרך, בתנועה. בגלל שיודעים פחות או יותר לקראת מה הולכים, החרדה - גם מהלידה עצמה וגם ממה שקורה אחריה, מווסתת. יש לכך יתרונות רבים אולם בכל זאת כדאי להשקיע מחשבה, תכנון וזמן, בהרחבת המשפחה, גם כשאנחנו כבר יודעים, משהו. 

מיניות בגיל ההתבגרות

תמר מזיכרון שואלת:
בתי בת ה 16 מסתגרת עם החבר שלה בחדר, אין לי אומץ לדבר איתה על זה, אבל אני מאוד מודאגת. היא עוד ילדה! אמנם אני מכירה אותו, הוא חבר מהכיתה, אבל בכל זאת...

מידי פעם אפרסם בבלוג תשובה להורים שפונים אלי (בזהות בדויה). היא אינה תחליף לפגישת ייעוץ, אלא אפשרות להסתכל על מה שקורה ממקום אחר ואסיים בקריצה, בצורת מערכון בשם "הדיאלוג". 

אייר : עופר פיירשטיין

תמר, אני מבינה את הקושי. ברוב הבתים יש שתיקה לגבי המון נושאים, קל וחומר לגבי מין. אבל ביד של כל אחד מאתנו ההורים, לשנות את המגמה המתחסדת הזו. לצערנו ולשמחתנו, הדברים קורים גם כשאנו שותקים וגם כאשר איננו רוצים להישיר מבט למציאות. הנה - בתך סוגרת את הדלת בלי לשאול שאלות.

פוסט פוסט פסח - קצר, עם הצעה בסופו

מצות

האתגר היה לדאוג ליציאות חלקות לכל בני המשפחה. אחרי כל ארוחת מצות דשנה, קינחנו במיץ פרי הדר שנסחט במקום, כדי להקל על המערכת לפרק את היציקות. חובת הירקות בארוחה מעולם לא קיבלה תוקף חד יותר. ועם זאת, אי אפשר היה לפסוח על מסורת המצה עם השוקולד, שהיא אולי החדווה היחידה במאכלי חג זה.