יום רביעי, 17 באפריל 2013

מיניות בגיל ההתבגרות


תמר מזיכרון שואלת:
בתי בת ה 16 מסתגרת עם החבר שלה בחדר, אין לי אומץ לדבר איתה על זה, אבל אני מאוד מודאגת. היא עוד ילדה! אמנם אני מכירה אותו, הוא חבר מהכיתה, אבל בכל זאת...

מידי פעם אפרסם בבלוג תשובה להורים שפונים אלי (בזהות בדויה). היא אינה תחליף לפגישת ייעוץ, אלא אפשרות להסתכל על מה שקורה ממקום אחר ואסיים בקריצה, בצורת מערכון בשם "הדיאלוג". 



אייר : עופר פיירשטיין
תמר, אני מבינה את הקושי. ברוב הבתים יש שתיקה לגבי המון נושאים, קל וחומר לגבי מין. אבל ביד של כל אחד מאתנו ההורים, לשנות את המגמה המתחסדת הזו. לצערנו ולשמחתנו, הדברים קורים גם כשאנו שותקים וגם כאשר איננו רוצים להישיר מבט למציאות. הנה - בתך סוגרת את הדלת בלי לשאול שאלות.

ראשית אני רוצה להרגיע אותך, את במצב טוב. מדובר בנער שהיא מכירה, שאת מכירה, הוא בן זוג שלה ולא סתם מישהו שהכירה אתמול, כך שבינתיים נשמע שמדובר במערכת יחסים, שאך טבעי שיגיע הזמן בו יגמרו המילים ויתחילו המגע. זה יפה, זה בריא.

אני יכולה ללכת איתך בשיטת ההפחדה, ולהגיד לך שעדיף שתשמע את מה שיש לשמוע, ממך. חברות לא תמיד מתמצאות בעניינים ובאתרי אינטרנט יש מידע שיכול גם להזיק. אני מעריכה אימהות שמדריכות את בנותיהן לגבי האפשרויות, הולכות עם בנותיהן לרופא נשים בפעם הראשונה על מנת להיבדק ולחשוב יחד על אמצעי מניעה. זה עדיף מלעצום את העיניים ולחשוב שכלום לא קורה.

אני לא יודעת מה טיב היחסים שלך עם בתך. כמובן ששיחה פתוחה היא פונקציה של קרבה, אבל לא צריך בהכרח לערוך שיחת נפש ולהכנס לפרטים. מי שצריך ליזום את השיחה, עם כל הקושי והמבוכה, זו את. את המבוגרת האחראית, את הדמות שעבורה היא מודל, גם אם היא לא מראה את זה, היא מצפה לזאת ממך, גם אם היא תגיב כמתבגרת ממוצעת בדחייה ובחוסר סבלנות. עדיף לא לפנות מהמקום של הדאגה והפחד, אלא ממקום שרוצה לתת תחושה של עוגן.

מעבר לזהירות ולסכנות, אני רוצה לזרוק ספוט לכיוון אחר. האם אנו ההורים מסוגלים להגיד לילדינו שמין הוא דבר נעים וטוב? היחס שלנו למין ייחרט בליבם ובגופם של יקירנו לכל החיים. בשל כך אנו יכולים לדון אותם לסבל או להנאה צרופה שניתן להפיק מהמתת הזה של הגוף שניתן לנו חינם אין כסף, על מנת להתקרב, לבטא אהבה, לשחרר את הנפש.



פינת הדיאלוג (זה קטע מסרט או שהרגע שמעתי את זה בסלון בבית(?



- פסיפלורה, את פנויה?
- תלוי למה
- לדבר איתי
- לא
- סתם, רציתי לדבר על בבילון
- מה יש לדבר עליו?
- הוא בא לפה, ו...
- ומה אמא? מה הבעיה? התחלתם לחפור את ואבא?
- מה פתאום, אבא בכלל לא בעניין
- אני לא מוכן שהבת שלי שלפני שבוע ינקה, תסגור לי דלתות בפנים בבית שלי!
- אוי ששון, אתה מוכן להחזיר את הפקקים לאוזניים? אמרתי לך לא להתערב, אולי תגביר את החדשות?
- נו אז מה את רוצה אמא?
- לדעת אם הכל בסדר
- הכל בסדר, להתראות
- וגם
- וגם מה?
- אם את צריכה מישהו לדבר איתו על מה שקורה בענייני ה...
- אמא, אם אני אצטרך לדבר על ענייני ה... עם מישהו, תהיי בטוחה שאת האופציה האחרונה שאחשוב עליה
- באמת? זה מפתיע אותי, דווקא רציתי לספר לך מהניסיון שלי, עם אבא ו...
- אמא, תעצרי כאן, אני לא מעוניינת לדעת כלום, ממש כלום, עליך ועל אבא, זה מספיק ברור?
- טוב טוב, אפשר לחשוב, מדובר במשהו טבעי, הרי את באת לעולם בזכות זה
- אמא, אמרתי לך לעצור לפני שאני לוקחת מאבא את הפקקים ושמה אותם באוזניים לנצח
- טוב בקיצור, אתם נזהרים?
- אז את דואגת? זה העניין? יפה יפה
- הבת שלי לא תגיד על זה יפה!
- אוי נו ששון, זה באמת יפה, מה לנו לא היו ימים יפים?
- שפרה! את הורגת תילדה!
- טוב אמא, להתראות
- טוב פסיפלורה קבעתי לך תור לרופא הנשים שלי ביום...
- אמא תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, בחיים, בחיים, אני לא אלך לרופא נשים שלך, הבנת?
- מה הבעיה? ככה תהיי בידיים טובות, את חושבת שהוא זוכר משהו אחרי מה שהוא רואה כל היום?
- טוב, השיחה הזו נמאסה עלי, די
- אין בעיה, רק תגיעי בזמן כי את יודעת שלאחר לרופא פרטי זה המון כסף
- אה, רופא פרטי?
- נו בטח
- ואת תשלמי עליו?
מצביעה על חדר השינה
- עד שלא תפתחי את הדלת כשהשמוק הזה פה אני לא משלם על כלום!
- ששון, אתה מוכן להרגע? היא הרגע הודיעה שמעכשיו היא פותחת תדלת, רד ממנה
- סליחה?
- את רוצה להסתבך עם חמום המוח הזה? עזבי, תלכי לרופא, יתן לך מה שצריך כדי שלא תעשו שטויות ואחר כך שוב תסגרי את הדלת, מה העניין?
- נשבר לי משניכם יחד.
טריקת דלת
- טוב ששון, השגנו הארכה של שבוע עם הדלת, אחר כך נהרוג מישהו ונגיד שאתה מאוד פגוע, אז רצוי לא לעצבן אותך.

*

אני מתכבדת לארח בבלוג יוצר מוכשר, עופר המאייר, ששרבט את התמונה שראה מבעד לטקסט. אפשר למצוא איורים נוספים שלו והצעות לשילובם באירועים ב  www.erua.co.il



תגובה 1:

  1. מיה יקרה,

    הפוסט הזה מעולה.
    את נותנת תשובה רגישה מעניינת ובכלל הרעיון של הקטע ההומוריסטי הוא ע-נק והאיור המקסים של עפר פיירשטיין מוסיף המון.
    כיף לקרוא את הפוסטים שלך.

    מחכה כבר לפוסט הבא,
    ענת רוזנטל

    השבמחק