הודו - פצעים ונשיקות

אני כותבת לפני שאתרגל, שזה יראה לי נורמאלי, שפוי. 

סירחון, ריחות קטורת ותבלינים מתקתקים וחריפים, עשן זול של סיגריות בידי. צבעוניות חסרת טעם. בתים עם גימור בסגנון ביירות, כבישים ללא אספלט. בהליכה מסתכלים על הרצפה בלבד, כדי לא לדרוך על מוקשים שהשאירו חיות הכביש. רעש, צפירות בלתי פוסקות, חוקי התנועה הם הצעה בלבד, הפסקתי לספור את התקפי הלב במעט שהיינו פה בדרכים. הכביש מסתדר לפי איזה היגיון סודי שרק המקומיים מכירים, אבל כולם זזים ומגיעים, עובדה.

אוסטרליה ניו זילנד - טיפים לטיול

אחרי מעל חצי שנת טיול באוסטרליה וניו זילנד, כמה עצות על מה שלמדנו בדרך, דברים אחרים בהם השתמשנו לכל אורכה ומספר תובנות שגילינו בדרך הקשה ואנחנו יכולים לקצר לכם אותה..

עולם מערבי מאחורינו

הפאסיפיק

הסדר, הניקיון, שמירת החוק ואכיפתו באופן מכובד. מיחזור בכל מקום - פחים מופרדים, שלטים עם הוראות, אף שקית על הרצפה. אדיבות שירותית בלתי נלאית - כל קופאית בסופר שואלת לשלומך ומתכוונת לזה. סופרים, קניונים, גני שעשועים. תרבות שמוענקת חינם על ידי המדינה - מוזאונים, גלריות ושהייה בטבע. שלווה על הכביש. אנשים שמרויחים במעט זמן עבודה הרבה כסף, כלומר סכומים שנותנים להם נשימה, בלי להישאר עם לשון בחוץ, להשתעבד ולפחד. שלא עסוקים בלסגור את החודש באופן קדחתני. שפיות כללית.

הנהג שלנו חברה'מן

חצי שנה האיש היה מאחורי הגה. בצד שמאל, על כבישים לא מוכרים. בגשמים מטורפים ובשרב כבד, בכבישים חוצי מדינה ובדרכים מפותלות ולא סלולות. החלפתי אותו ממש מעט, כשהיה לנו ג’יפ וקרוואן בנפרד. אבל באלפי הקילומטרים שעשינו, הוא הוביל את כולנו בבטחה. טוב להיות מאחורי האחריות הזו.

לקבלת הצ'יף

אפצח בחידה מתמטית פשוטה: קנינו רכב, קנינו 
קרוואן, שכרנו קרוואן, מה עוד נשאר להשלמת המשוואה? לשכור רכב. לפני עשרה ימים נפרדנו מהמוטורהום שטיילנו בתוכו חודש וחצי. מצד אחד הוא אפשר לנו להיות נגישים לטבע באופן נוח, מצד שני הוא היה גדול, להסתובב עם אוטובוס כזה לעתים מסרבל את הדרכים. רצינו להתנסות במסע ברכב ולינה במוטלים על הדרך או אצל משפחות.

יום המעבר הגיע, ארזנו את הפקלאות (בערך כמו לארוז בית), הכנו ארוחה אחרונה בקרוואן, והחזרנו אותו. במקומו קבלנו סטיישן מצ’וקמק, ופתאום הוא נראה קטן, וצפוף, ואיך לומר את זה באופן עדין שיעביר את החוויה במהימנות? צינוק על גלגלים.