הכן ילדיך לחורף - על מחלות וילדים.

ממחקר קטן שערכתי בשנים האחרונות, באופן מאוד לא מדעי, וללא קבוצת ביקורת, הגעתי לכמה מסקנות מתישות. 1. מי מהילדים שילך יותר יחף, עם פחות שכבות בגדים ועם שיער רטוב בגשם שוטף - יהיה פחות חולה.  2. ככל שנתאמץ שהאחים לא ידבקו - כך הם ידבקו מהר יותר. 3. שלב הדגירה של המחלה אצל הילד שידבק שני, הוא בדיוק משך המחלה של הילד שנדבק ראשון. כלומר כשרואים את האור בקצה המנהרה, מיד נכנסים למנהרה נוספת.

אז כמה עצות (לא מקצועיות בעליל) למחלות חורף הבאות עלינו בסערה.

ילד חולה

נשאר בבית. הנחות, כמו של ילד שנשלח כשהוא מעוך, או אחרי מחלה כשהוא לא לגמרי חזר לעצמו, יגבו מחיר בהמשך. זה גם לא פייר כלפיו. הוא לא זקוק למהומה של 30 ילדים בגן או בביה"ס. הוא צריך בית ושקט.

נשאר עם אדם קרוב שהוא מכיר. כדי להגיש בנוח ולנוח.

לא צריך לאכול. עזבו אותו. חשוב שישתה ויישן, ואם הוא מצליח לעשות את אלה בלי עזרה, גם עם חום, זה מצוין. לשתות הוא צריך והרבה, במיוחד כשיש חום.

לא צריך להישאר כל היום בבית. צאו לנשום אוויר טרי בחוץ, אפילו סיבוב קטן, פרסה והביתה. הבית צריך להיות פתוח, גם כשקר מאוד, לפתוח חלון בחדר שלא נמצאים בו, כדי שהאוויר יתחלף ויתרענן.

לא רואה רופא בשיעול הראשון ולא עם קצת חום. כי מה הוא יגיד לכם? לחכות לעוד סימפטומים. אז חכו. וככה לא תטלטלו את הילד סתם למסדרון חיידקים שבחולשתו הוא עוד עלול לאמץ אחד, ואז באמת תצטרכו רופא.

חום

תהליך המחלה הויראלית הרגילה : חום שעולה מאחר הצהריים ומגיע לשיא בלילה. אם הילד הצליח לישון במהלך הלילה, בבוקר תהיה הטבה ומהצהריים שוב ירידה וחוזר חלילה במשך 3-4 ימים.

חום אצל ילדים עולה ויורד במהירות. לכן אין צורך להילחץ מחום גבוה, ולא להוריד את החום מיד, אלא פשוט להיות עם יד על הדופק.  כמובן שאם יש תופעות נוספות - אפטיות, פירכוסים, יש לפנות מיד לקבלת עזרה מקצועית.

כשמתערבים במחלות (כלומר לא נותנים לגוף לעשות את העבודה בעצמו), המחלה מתארכת יותר זמן.

אחרי חום יש פריחה, היא עוברת מעצמה. להבדיל מפריחה של סטרפטוקוק, שלגמרי לא עוברת ואז כדאי להיבדק אצל רופא.

בחרו את הרופאים שלכם. שיהיו רופאים שלא בחרו ברפואת ילדים כברירת מחדל. רופאים שמתאימים את עצמם לשיח הילדי. מדברים בגובה עיניים. אדיבים, מסבירים, שמכבדים את הילדים (שואלים לרשותם לגבי בדיקה למשל), ושלא מכניסים אתכם לפאניקה.

כשלוקחים אנטיביוטיקה, לקחת במקביל פרוביוטיקה, גם לאחר סיום התקופה. האנטיביוטיקה מחסלת חיידקים, גם את הטובים, כדי לחזק את הגוף ולהחזיר את המערכת החיסונית לתפקוד טוב, צריך לעזור לה.

ילד שחולה כל הזמן, שווה בדיקה. לעצור ולחשוב  - אולי לשנות משהו בתזונה, לבדוק מה משפיע על מצב רוח, אולי מקום או אדם שלא עושים לו טוב. להתפזר על כל תחומי החיים ולעשות שינויים עד שמוצאים.

"קר לי לראות אותך"

הלחש הפולני "איך אתה יוצא עם ראש רטוב", לא הוכיח את עצמו בפועל כמגן מפני מחלה.
בכל זאת, נזלת או שיעול למשך ארבעה חודשי חורף הם לא מצב שצריך להשלים איתו. זה מציק, מקשה על הנשימה ולא תמיד לרפואה הקונבנציונאלית יש מה להציע. אפשר למצוא דרך אחרת – צמחים, דיקור, או כל מה שישפיע על הגוף וישנה את הכיוון.

לא להידבק

וואלה, ניסינו. באמת שניסינו - להפריד בלילה, להתעטש לכיוון ההפוך, לחטא כפיות. אבל כשאחת לוקחת ת'מוצץ של השניה ומכניסה מלוא הפה, אפס התייאשנו. בשורה התחתונה מה שלמדנו, זה שמי שצריך מחלה כרגע – נדבק. מה זאת אומרת צריך מחלה? לפעמים הגוף רוצה לעצור, לנוח, להתפנק. לפעמים אנחנו יוצאים מאיזון. אפשר לתת חיזוקים למערכת החיסונית בחורף, אבל לא צריך להתפלא שזה לא תמיד עובד. כי הגוף מגיב, למזג האוויר, למה שקורה סביבו, לעצמו, והכל בסדר.

יחס לחולי

בסופו של דבר, הכל מתחיל מהגישה שלנו לחולי. אם מחלה היא דבר מבהיל, שמשבש לנו את השגרה ואנחנו מתבאסים, זה אכן נורא. אבל אם הילד קם בבוקר גמור, ואנחנו לא נלחמים, אלא זורמים איתו, גם אנחנו יכולים להנות. יום של חולי עם הילד יכול להיות זמן איכות, ששורצים בו בבית עם פאזלים, שוקו, והתכרבלות רבתי. ואל תצקצקו לכם בחושך, כותבת את זה מי שבחודש האחרון עבדה בשיטת המיטה החמה עם מחלות הילדים. 

לסיום, פוסט מצחיק שכתבתי מזמן, על הילדים בחורף. 

שיעבור נעים וקל