יום
שלישי הוכרז מתחילת השנה, כמשפחתי.
רק
אנחנו, בלי חוגים, בלי חברים (בשאר הימים מהצהריים אני עמוק בתיאומים ובהסעות)
אני
מכבה את הפלאפון ואנחנו יוצאים לאיזו שהות נעימה בטבע,
אבל ביום
המדובר הייתי חולה והעדפתי בית.
מנטה
הרימה להנחתה, כשהודיעה שסיפרו להם בגן את סיפור יוסף.
אז פתחתי
את ספר בראשית ואי אפשר היה לעצור אותנו.
במשך
שלוש שעות (ברוטו, תורידו אני רעב, תנגבי לי ושאר ירקות),
קראתי
את האותיות הקטנות, ביארנו, הסברנו, שאלנו וחקרנו.