הייתי ילדה מוכשרת. היו גם כמה ששמו לב.
אבל ההורים שלי היו מצד אחר של העולם.
הם לא הבינו את הכוח של היצירה עבורי.
מידי פעם זרקו מילת עידוד,
אבל נתנו לי להבין שמדובר בגחמה קטנה, תחביב, עיסוק שאתפנה אליו אחרי הדברים החשובים באמת.
הייתי צריכה למשות את כוח החיים הזה מתוכי. זו היתה דרך. מעניינת, מתסכלת, חשובה. יאמר לזכות הוריי שמרגע שהם הבינו, הם רדפו אחרי לכל הרצאה או השקה וגם לערבי הקראה שארגנתי לתלמידי הכתיבה שלי לאורך השנים.
הילד שלכם מתופף על כל דבר שזז?
רוצה כל הזמן לאפות עוגיות?
הילדה שלכם אוהבת טיולים בטבע?
פתורת חידות מתמטיות עד שהיא מעלה עשן?
כהורים, יש לנו אפשרות לקצר לילדים שלנו את הדרך, אפילו להראות להם אותה. לגלות מה עושה להם טוב, לתת להם לזהות את הכישרון שלהם, לעודד אותם, לתמוך בדרכם.
